החלטה בתיק ת"א 3237-01-12

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים 1-2, האוסר על מכירתה של דירת המגורים של המבקשים במסגרת הליכי מימוש משכנתא, עד למתן פסק דין סופי בתובענה שהגישו המבקשים.

1. הרקע הנדרש לבקשה

המבקשים, בני הזוג יורם ליאונאלו ארביב וזהבה ארביב, הם בעלי הזכויות בדירת מגורים ברח' הרצל 57ב' בבת ים, גוש 7141 חלקה 168 תת חלקה 28 (להלן: " הדירה").

על זכויות המבקשים בדירה רשומה משכנתא לטובת המשיב 1, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: " הבנק").

המבקשים לא עמדו בתשלומי החזר המשכנתא החודשיים וביום 23.3.05 נפתח תיק הוצאה לפועל למימוש זכויות המבקשים בדירה. המשיב 2, עו"ד רן לוין מונה ככונס נכסים על זכויות המבקשים בנכס לצורך מכירתו (להלן: " כונס הנכסים"). חוב הפיגורים עמד אז על כ- 41,000 ש"ח. כיום, חוב הפיגורים עומד על 243,000 ש"ח ויתרת ההלוואה הבלתי מסולקת הינה כ- 567,000 ש"ח, ללא הוצאות הליך הכינוס (ראו נספח ז' 2 לתגובת המשיבים לבקשה).

יצוין, כי המבקש 1 חייב במסגרת 27 תיקי הוצאה לפועל כ- 11,000,000 ש"ח ובגינם רשומים על זכויותיו בנכס עיקולים רבים (ראו נספח א' לתגובת המשיבים לבקשה).

ביום 5.9.05 נחתם בין הצדדים הסדר ובו נקבע פינוי בהסכמה ליום 30.11.05.

הפינוי לא בוצע, שכן בין לבין הגישו המבקשים בקשה ראשונה לוועדה הבינמשרדית שהוקמה על פי חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב - 1992 ואשר בסמכותה להקל בפירעון תשלומי החזר ההלוואה שניתנה ללויים, בשל מצבם הכלכלי. ביום 16.10.05 ניתנה החלטת הוועדה (ראו נספח ט' לתגובת המשיבים לבקשה).

המשיבים לא עמדו בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה ומשכך חודשו הליכי הפינוי.

בסמוך למועד הפינוי, הגישו המבקשים בקשה בהולה לראש ההוצאה לפועל לביטול הליך הפינוי בטענת "פרעתי", אולם זו נדחתה, תוך שנפסק כי המבקשים הפרו את החלטת הוועדה הבינמשרדית בעניינם (ראו נספח י' לתגובת המשיבים לבקשה).

בינתיים, תוקף החלטת הוועדה פג, הליכי הפינוי חודשו ונקבע מועד לפינוי (ראו נספח י"א לתגובת המשיבים לבקשה).

המבקשים פנו לראש ההוצאה לפועל בבקשה לביטול הפינוי ורשם ההוצאה לפועל החליט לעכב את הפינוי בכפוף לתשלום סך של 20,000 ש"ח (אשר שולמו בפועל) ותוך שהוא מאפשר למבקשים למצות, פעם נוספת, את הליכי הפנייה לוועדה (ראו נספח י"ב לתגובת המשיבים לבקשה).

הוועדה הבינמשרדית התכנסה ביום 30.3.09 ודנה בעניין המבקשים. נקבע, כי תתאפשר פריסה ל - 25 שנה בתנאי שהמבקשים ישלמו סך של 30,000 ש"ח בתוך 60 יום ובכפוף לביצוע תשלומים באופן שוטף לפרק זמן של 6 חודשים רצופים (ראו נספח ט"ו לתגובת המשיבים לבקשה). ערעור שהגישו המבקשים על החלטת הוועדה הבינמשרדית נדחה (ראו נספח ט"ז לתגובת המשיבים לבקשה).

המבקשים לא עמדו בתנאים שנקבעו בהחלטת הוועדה והליכי הפינוי חודשו. 

המבקשים הגישו בקשה נוספת לדחיית מועד הפינוי ורשם ההוצאה לפועל דחה את בקשתם, בציינו כי המבקשים הפרו את החלטת הוועדה, אולם לפנים משורת הדין ניתנה למבקשים ארכה לתקן את ההפרה ולעמוד בתנאי החלטת הוועדה (ראו נספח י"ח לתגובת המשיבים לבקשה).

המבקשים לא עשו כן (ראו נספח ז' 2 לתגובת המשיבים לבקשה), תוקף החלטת הוועדה פג, וביום 18.12.11 פינו המבקשים את הדירה. הליך המימוש נמשך ונקבע מועד התמחרות ליום 20.1.12. 

ביום 2.1.12 הגישו המבקשים כתב תביעה כנגד הבנק ובקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד. המבקשים טוענים, כי הם עמדו בכל הדרישות של הוועדה הבינמשרדית וכי שילמו הן את הסך של 30,000 ש"ח והן את התשלומים החודשיים. אולם, הבנק הציב דרישות נוספות וככל שהמבקשים הצליחו לעמוד בכל דרישה חדשה, רבו הדרישות הנוספות. לטענתם בסופו של דבר העלה הבנק דרישה חדשה שאין לה כל קשר להחלטת הוועדה הבינמשרדית, המתנה שלא כדין את פריסת הלוואת המשכנתא בפירעון חוב מסחרי אישי של המבקש 1 לבנק המזרחי, חוב שאינו קשור להלוואת המשכנתא ולתיק ההוצאה לפועל שמכוחו פועל כונס הנכסים. בכתב התביעה שהגישו, עותרים המבקשים לקבלת צו עשה המורה לבנק לקיים את החלטת הוועדה הבינמשרדית מיום 30.3.09 וכן צו עשה המורה לבנק להשיב למבקשים את החזקה בדירה.

ביום 3.1.12 החלטתי, כי הבקשה תידון במעמד הצדדים, אולם כדי להימנע מפגיעה בצדדים שלישיים, הורתי על מתן צו המונע מהמשיבים להתקשר בהסכם למכירת הדירה. דיון כאמור התקיים ביום 12.1.12 ובמסגרתו, הסכימו הצדים על העובדות שתוארו לעיל וסיכמו את טענותיהם בעל-פה לפני.

2. טענות הצדדים